poing fruit bowl - silver

חשיבות העיצוב לפיתוח השוק ואיכות המוצרים

חדשנות ועיצוב תעשייתי –

עיצוב הוא תהליך רב-תחומי בו מביאים לידיי ביטוי חשיבה ותובנות משולבות מתחום מדעי הרוח והפסיכולוגיה האנושית, עם מדע וטכנולוגיה ואמנויות שונות. במדינות מפותחות רבות ברחבי העולם מקבל העיצוב מקום מרכזי בחתירה לחדשנות, אך עדיין בישראל לא הוכר תחום העיצוב כמנוע ליצירת יתרון תחרותי משמעותי. למרות ההתקדמות בהישגים בשנים האחרונות בארץ ובעולם, נראה שהעיצוב התעשייתי בישראל עדיין אינו זוכה למספיק משקל בתעשייה וליחס אליו הוא ראוי.

 

הישגים בישראל בזכות העיצוב –

למרות הרושם הנ”ל, לאורך השנים יצירתיות ומקוריות בעיצוב כן היוו אמצעי אסטרטגי חשוב להשגת יתרון תחרותי של תעשיינים מישראל בחדירה לשווקים בעולם.

ישנן דוגמאות רבות לכך, בעיקר בתחומים בהם ישראל בולטת בעולם, כמו חקלאות, ציוד רפואי, צבא וביטחון ואפילו בסוגים שונים של מוצרי צריכה ביתיים.

בסקר שנערך לפני כ-5 שנים על ידי התאחדות התעשיינים בישראל בשיתוף מגמת העיצוב של בית הספר “שנקר” נדגמו מעל 120 חברות יצרניות מתחומי פעילות שונים. בין תוצאות הסקר עולה, כי קיים קשר מתאמי ברור בין חדשנות שמיושמת בחברות אלה (נמדדו מס’ פטנטים, זכייה בפרסים והצלחה מסחרית) ובין מס’ המעורבים בפועל בעיצוב בשלבי הייצור השונים. ממצא נוסף המרמז על המגמה מראה כי פחות מ-10% מהחברות שהשתתפו במדגם העסיקו אקדמאים או מעצבים בפיתוח מוצרים חדשים.

שילוב של שני הנתונים הללו, מחזק את הרושם שלמעשה המודעות לעיצוב תעשייתי בישראל, ככלי ליצירת יתרון תחרותי (חדשנות), עדיין נמוכה מדי, למרות התוצאות הטובות לאורך זמן שהשיגו אלו שכן בחרו לשלב מעצבים בתהליך הפיתוח.

 

האם אפשר ללא מעצב ?

הנטייה של חב’ ישראליות רבות לפתח מוצרים ולהגיע לייצור ללא מעורבותם של מעצבי מוצר מקצועיים אינה רק תולדה של חוסר מודעות לחשיבות התחום, אלא התפתחה בשל הצורך להוריד עלויות בחשיבה על כניסה לשוק פוטנציאלי מקומי קטן ממדים ומוגבל, כפי שקיים בישראל.

שלב העיצוב נתפס לעיתים כיקר ומיותר, כהוצאה נוספת ולא כהשקעה. בדומה לגישה כלפי הפניית משאבים למהלכי שיווק (לעומת פרסום או מכירות) שכביכול אינם תורמים מספיק להגדלת היקף המכירות ושורת הרווח .

 

שינוי הגישה כלפי עיצוב ?

התרחבות הגלובליזציה בשנים האחרונות גרמה להנהלות מפעלי יצור ישראלים ויזמים לשנות גישה כדי להצליח להתחרות במוצרים מיובאים, או כהעלאת ערך למוצרים שרצו לייצא אותם לשווקים עולמיים בהם מיושמים סטנדרטים גבוהים במיוחד וחשיבה מאוד מוקפדת על כל פרט כדי להציע את הפתרונות הנדרשים.   

המציאות כיום מראה שאין בהכרח קשר מחייב בין יכולת ייצור של מוצר ליכולת לעצב אותו. העיצוב מאפשר לרעיונות לקרום עור וגידים ולכן זהו נכס אסטרטגי ראשון במעלה ליצירת יתרון תחרותי לחברות שפועלות להתחדש ולצמוח. גם הייצור הינו מרכיב קריטי בהצלחה של המוצר, אך אין חובה לעשותו במקום מסוים אלא ע”פ שיקולים של קרבה לחומרי הגלם ו/או לשווקי היעד, עלויות ייצור וכדאיות כלכלית.

מודעות זו היא חשובה במיוחד לאור העובדה שישראל היא שוק קטן באופן יחסי בזירה הגלובלית, אשר חייב לפתח חדשנות תדיר, כאשר התעשייה בעולם עוברת לייצור אוטומטי בכמויות גדולות.

 

The Startup Nationישראל –

 

המיתוג המוצלח של ישראל כסטארט-אפ ניישן הושג בעיקר בזכות פיתוח טכנולוגיות בתחומי אבטחת המידע, האינטרנט והדיגיטל. אבל לא רק, גם מוצרים פיזיים שפותחו ועוצבו כאן זוכים להצלחה מסחרית מרשימה. חברות כמו “צאג” שממש המציאה מחדש את ארגזי הכלים בשוק כלי העבודה, או “כתר פלסטיק” שפיתחו מחסנים מודולריים בגדלים שונים ויח’ מדפים לשימוש בייתי ותעשייתי וכבשו שווקים גדולים בתחום זה בעולם. פורצי דרך נוספים הם חב’ “נטפים” שהמציאו קונספט חדשני של השקיה בטפטפות ושינו לחלוטין את שיטות הגידול בחקלאות והשקיה של גינות נוי.

וישנם פיתוחים קטנים יותר אך מבריקים לא פחות מהשנים האחרונות כמו האדניות פרחים הכפולות שמתלבשות על מעקות מרפסות מתוצרת חב’ “גרין-בו” ועוד. דוגמה מעניינת נוספת היא חב’ “סודה-סטרים” שפיתחה פתרון פשוט יחסית לייצור בייתי של סודה, והשכילה בעזרת חשיבה יצירתית ועיצוב מוקפד להרחיב הלאה את ליין המוצרים שלה, וייצרה מגוון שלם של משקאות מוגזים שיכול הצרכן להכין בקלות בעצמו בבית.

 

מעצבי מוצרי דקורציה –

במקביל למפעלים הגדולים והעיצובים שיצרו מהפכות קונספטואליות בתחומים כאלה ואחרים ישנה קליקה מתרחבת של מעצבי מוצר ישראלים העוסקים בעיקר בדקורציה בחיבור פחות מובהק עם פונקציונליות שימושית.

בקבוצת המעצבים הזו הפועלת בארץ ומייצרת חלקית גם בחו”ל נמנים מעצבי כלי בית, צעצועים ומוצרים לילדים ותינוקות, מעצבי כלי מטבח, קישוטי קיר ויודאיקה. מבין השמות בקבוצה זו נמנים “ארטורי”, “פלג דיזיין”, “אוטוטו” “דורון איש שלום”, “קרום”, סטודיו “רדיש” ליודאיקה ועוד רבים וטובים. בנוסף ישנם את מעצבי התאורה, כדוגמת איילה צרפתי, אלון רזגור וטל גור אשר זוכים להכרה והערכה משמעותית ופרסים בתחום העיצוב לא רק בישראל אלא גם מעבר לים, ואת אלו המתמחים בריהוט מקורי, כדוגמת רון ארד הוותיק, דרור בן שטרית ואחרים .

אהבתם? שתפו את הפוסט

0
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן